סודות טחנת הקמח | zuzu ימי כיף וסיורים
072-3952600

​סודות הקמח בטחינה מסורתית באבן ריחיים

סיורים בירושלים, סגווי בירושלים

​סודות הקמח בטחינה מסורתית באבן ריחיים

בימינו, כל שעלינו לעשות כדי ליהנות מלחם טרי הוא לגשת לסופרמרקט ולבחור את הלחם שאהבה נפשנו או את סוג הקמח האהוב עלינו. אך בעבר הדרך אל המאפה הבסיסי הזה הייתה סבוכה יותר. בואו לגלות את סודות הקמח כפי שהוא נטחן בעבר, על ידי טחינה מסורתית באבן ריחיים.

מה זה רחיים?
אבני רחיים הם זוג אבנים המוצבות זו על זו, המשמשות לטחינת גרעינים לקמח. האבן העליונה נקראת "רכב" והתחתונה נקראת "שכב". ה"רכב" סובבת את ה"שכב" והגרעינים נטחנים בין האבן העליונה לתחתונה.
איך זה עובד?
את הגרגרים היו מניחים במרכז אבן הרחיים העליונה, ובעזרת ידית ייעודית סובבו את האבן, מה שגרם לגרגירים להיטחן דק. את הקמח, הנוצר מהטחינה המסיבית, אספו משולי אבני הריחיים – והנה לנו, קמח טרי, טחון דק.
את פעולת הטחינה ביצעו גם באופן תעשייתי אך גם לשימוש ביתי, לטובת הכנת קמח ורטבים שונים. בתרבות העתיקה, ייצרו את התוצרת דרך סיבוב הנעשה על ידי אדם או בהמה, ובהמשך על ידי הנעה בכוח הרוח, המים או טורבינה. הייצור התעשייתי, לעומת זאת, נעשה באמצעות מנוע.
איך הכל התחיל?
בתקופה הרומית, נהגו להשתמש ברחיים שצורתן שונה מהצורה המוכרת לנו היום, בטחינה המסורתית. האבן התחתונה הייתה מעוצבת בצורת קונוס ואילו העליונה עוצבה בצורת קונוס חלול, כשהגרעינים נטחנו בין הקונוס העליון לתחתון, כשהקונוס העליון שימש גם כמשפך אליו הוכנסו הגרעינים לטחינה. את הרחיים הללו הניעו באמצעות אדם או בהמה.
בתקופה הפרסית הופיע לראשונה דגם חדש של רחיים, שכונו "רחיים של יד". את הרחיים הרכיבו מאבן תחתונה בצורת מלבן ואבן עליונה בעלת חריץ. אלו היו אבני הרחיים הנפוצות ביותר לשימוש אז.
 
 
 
כיצד התפתחה טחנת הקמח הארץ ישראלית?
ה"גלגול" הראשון של טחנות הקמח כלל הקמת מתקני עץ פשוטים, אותם הציבו על גבי פלג מים שהוצר והוגברה זרימתו. המתקן היה גאוני ופשוט, אך מימדיו הקטנים לא אפשרו קבלת תפוקה רבה מדי. עם זאת, הוא איפשר הרכבה והסרה מהירות, ניידות וגם מקור הכוח היה פשוט למציאה, שכן כל שהיה צריך זה מקור מים להפעלתו של המתקן.
בשלב השני נעשה ניסיון להתגבר על התפוקה המעטה והטוחנים התמקדו בפיתוח תעלות ייעודיות שיסייעו לזרם המים להיות חזק יותר. את המים העבירו על ידי מרזב והפרשי הגובה סייעו לקבלת עוצמה גבוהה ותפוקה גדולה יותר. המתקן נשאר כשהיה, אך הטכניקה השתכללה.
בשלב השלישי של אבלוציית טחנת הקמח, הוחלף מתקן העץ הנייד באבן ונוצרו שדרוגים נוספים בניתוב המים באופן מיטבי.
הגלגול האחרון והשלבים האחרונים לניצול מקסימלי של משאבי הטבע לטובת ייצור הקמח, כללו שימוש בארובה עשויה אבן, מה שגרם לכך שהמים פרצו בעוצמה רבה והכו בגלגל המים בחוזקה. התוצאה הייתה עליה של כ- 35% ויותר בתפוקת הקמח.

סיורים מומלצים
ריכזנו עבורכם את כל הסיורים הכי שווים ומומלצים שלנו, תהנו.
רוצים לצאת לסיור או יום גיבוש?
תנו לנו לעשות לכם חיים קלים! בחרו את אחת מהאופציות ואנחנו נחזור אליכם עם הצעה שווה.
מאשר/ת קבלת דוא"ל
תודה על פנייתכם-נחזור אליכם בהקדם
ההודעה התקבלה במערכת,
נחזור אליכם בקרוב.